חיי רחוב

כשחייתי ברחוב ללא בית לפני מספר שנים,  חשבתי שלעולם לא יהיה לי בית אמיתי לחיות בו. לא תיארתי לעצמי שיש בעולם הזה מישהו שיש לו אינטרס ורצון לעזור לי בכלל, ובטח שלא מקום רישמי ומסודר שכל מטרתו היא לעזור לנוער במצבי. כל כך הייתי צריך מישהו שיכול לתת לי כתף תומכת ,להקשיב לי, לכוון אותי אל הדרך הנכונה, לתת לי סיבה להמשיך עוד יום, לתת לי סיבה לחייך. רק בשלב מאוחר יותר הכרתי ונפגשתי עם אנשים שיכלו להקל עלי ולעזור לי באותה התקופה שכל כך הייתי צריך אותם, אבל פשוט לא ידעתי עליהם .כיום, כשאני ניפגש  ומדבר עם ילדים ובני נוער שמזכירים לי את עצמי בתקופה ההיא, הדבר הראשון שעובר לי בראש הוא ,איזה משקל עצום יהיה לחיבור שלהם עם אחת מהעמותות האלה, שלי היו כל כך חסרות.
(תיאור קצר מתקופה קשה של חיי רחוב שהיו לנער במצוקה לשעבר שעבר שיקום)
מודעות פרסומת